top of page

גיל ההתבגרות מהווה אתגר התפתחותי עבור המתבגר ועבור הוריו. במובן מסויים התהליכים המתרחשים בגיל זה קשורים ומבוססים על הישגים התפתחותיים קודמים, אך גם קיימים איפיונים יחודיים המבדילים אותו משלבים קודמים. ישנם תופעות וקשיים שמתפתחים בגיל זה ולא לפני או אחרי. כמו כן ישנם תופעות שבגילאים אחרים ידליקו נורה אדומה ואילו בגיל ההתבגרות הינן נורמטיביות. לכן, טיפול במתבגרים דורש מומחיות וניסיון וכן תחומי ידע ייחודיים. 

 
בגיל ההתבגרות מתרחשים שינויים ביולוגיים רגשיים חברתיים וכן שינויים בדרישות הסביבה. אצל המתבגר נערך ארגון מחדש של היחסים שלו בתוך המשפחה והחברה. המשימה המרכזית בגיל ההתבגרות הינה גיבוש זהות יציבה, השתלבות בקבוצת החברים ויצירת קשרים. תהליך גיבוש הזהות מתאפיין בחיפוש עצמי מתמשך שלפעמים מעמיד את הילד בקונפליקט בינו לבין משפחתו והסביבה. 
 
לעיתים הקונפליקטים הללו מובילים לקשיים רגשיים ולמצוקות, בין היתר משום שלמתבגר אין עדיין את הכלים והמשאבים להתמודדות והוא זקוק לעזרה כדי לרכוש אותם. הצלחתו של המתבגר במשימה זו תלויה במוכנות של המשפחה ובעזרה שיתנו לו. כמו כן ביכולת של הסביבה החינוכית להבין את המורכבות של צרכיו ויכולותיו של הנער/ה שנמצאים במעבר בין הילדות לבגרות.
 
טיפול פסיכולוגי למתבגרים מהווה קרקע יציבה לתהליך גיבוש זהות המאופין בתנודתיות רבה ואף היעדר יציבות. הטיפול מאפשר למתבגר לעבד את קשייו ולבחון היבטים שונים של הזהות שלו באופן מכבד מגדל ולא שיפוטי וכן לרכוש כלים להתמודדות עצמאית.
 
תופעות התנהגותיות ונפשיות רבות נמצאות בתחום ההתפתחות הטבעי. חשוב להבין שמצבי 'קצה' כמו למשל חרדה ודכאון או התנהגות סיכונית הם חלק מהקיום האנושי אך מצריכים לעיתים טיפול. 
התמחות ייחודית שרכשתי במהלך השנים היא תחום האובדנות בילדים ובני נוער הכולל אבחון פסיכולוגי להערכת סיכון אובדני וכן טיפול במצוקות נפשיות שכוללות גם משאלות מוות, ואפילו התנהגות אובדנית או סיכונית. 
 

 

bottom of page